הסכם אלבופיירה, שנחתם על ידי שתי המדינות ב- 30 בנובמבר 1998 לניהול ושימוש במים בחמשת אגני הנהר שהם חולקים, כולל הדורו, מסדיר את ההגנה והשימוש בר-קיימא במימיהם.

נשיא איגוד קהילות ההשקיה באגן דורו (פרדוארו), אנחל גונזלס קווינטנילה, גינה כי הראשונים שנפגעו מהפרסומים יוצאי הדופן בסנטה תרזה, אגואדה ואירואנה היו חקלאי סלמנקה.

" עכשיו הגיע תורם של קהילות לאון לסבול מההשלכות של שחרור מים שמתרחש מאז 9 בספטמבר במאגרי ריאניו ופורמה, במערכת אסלה-ולדרדואי", הוסיף גונזלס קווינטנילה.

שחרורחובה

לאחר פגישה עם חקלאים בשבוע שעבר הדגיש סגן נציג הממשלה בלאון, פאוסטינו סאנצ'ס, כי שחרור המים לפורטוגל "הוא חובה" על פי ההסכם שנחתם בין שתי המדינות.

כתוצאה מהסכם זה, שני המאגרים הגדולים ביותר באגן נהר דורו - אלמנדרה, על נהר טורמס בין סלמנקה לזמורה, לריקובאיו, על נהר אסלה, בזמורה, שניהם מיועדים בעיקר לייצור הידרואלקטרי - יצטרכו לוותר לפורטוגל יותר ממחצית המים שיש להם כיום במאגרים.

ההסכם קובע משלוח לפורטוגל של כ -870 דונם מעוקבים של מים המאוחסנים במאגרים ספרדיים באגן דורו, מתוכם כ -650 מגיעים משני המאגרים הגדולים הללו.


כך, בשבועיים הקרובים, לפני תום השנה ההידרולוגית הנוכחית ב- 30 בספטמבר, ספרד בוודאי עמדה בהסכם זה, ולשם כך היא תצטרך למסור לאגן דורו הפורטוגלי את הכמות המינימלית של מים סתומים שנקבעו בהסכם נחתם בנובמבר 1998.