ההחלטה נבעה מהצעה של סגנו הבלעדי של IL, נונו מורנה, שהוצגה בוועדה ומוצדקת בכך שהממשלה האזורית של PSD במדירה, בראשות מיגל אלבוקרקי, הופלה באישור הצעת צנזורה שהוצגה על ידי צ'גה.

ההצעה קיבלה הצבעות בעד מכל מפלגות האופוזיציה (PS, JPP, Chega, IL ו- PAN), בסך הכל 26 קולות, ביקום של 47 סגנים המרכיבים את הפרלמנט של מדירן. רק PSD (19 סגנים) ו- CDS-PP (שניים) הצ

ביעו נגד.

על פי החוק הפוליטי-מינהלי של מדיירה, ההנהלה נשארת בתפקידה עד שנכנס צוות חדש לתפקידו. בינתיים, נציג הרפובליקה בארכיפלג, אירנאו ברטו, חייב להקשיב למפלגות המיוצגות באסיפה המחוקקת, ואז על נשיא הרפובליקה, מרסלו רבלו דה סוזה, להחליט אם לפזר את הפרלמנט ולקרוא

לבחירות.

הסוציאליסט סאנצ'ה קמפנלה, נשיא ועדת החקירה שהוצעה על ידי ה- PS, דיווח כי עדיין צריך לשמוע 11 גורמים.

השריפה הכפרית פרצה באי מדיירה ב -14 באוגוסט, בהרי עיריית ריביירה בראווה, והתפשטה בהדרגה לעיריות קמארה דה לובוס, פונטה דו סול, במערב מדיירה, וסנטנה, בחוף הצפוני.

ב -26 הוא הוכרז "נכחד לחלוטין", עם יותר מחמשת אלפים דונם של שטח שרוף.

לדברי ההנהלה של מדירן, לא היו דיווחים על פציעות או הרס בתים ותשתיות ציבוריות חיוניות, אך שטחי יער וייצור חקלאי קטן נפגעו.

חזרתו של נשיא הממשלה האזורית לאי פורטו סנטו, לאחר שנסע ליום למדיירה, בזמן שהשריפה עדיין הייתה פעילה, והעיכוב כביכול בבקשת חיזוק משאבי האוויר למאבק באש היו נושאים שנמתחו ביקורת מצד המפלגות הפוליטיות השונות.

הרשויות ציינו כי כ -200 בני אדם עזבו את בתיהם כאמצעי זהירות, ומתקני קבלה ציבוריים זמינים. תושבים רבים חזרו בימים שלאחר מכן, למעט כ -120 תושבי Fajã das Galinhas, בקמרה דה לובוס, שהועברו באופן סופי למקומות אחרים בשל הסכנה של

הכביש היחיד והגישה לאתר.

הלחימה בלהבות הוקשה בגלל הרוח החזקה שפגעה באזור ולעתים קרובות מנעה את התערבותו של המסוק היחיד שהוקצה למטרה זו באזור.

ב- 21 באוגוסט הופעל מנגנון ההגנה האזרחית האירופי והגיעו שני מטוסי Cannadair, והיה חיזוק של עשרות כבאים מהרשות הלאומית לשעת חירום ולהגנה אזרחית ומהאיים האזוריים.

מאמר קשור: הפרלמ