הפנורמה החברתית-כלכלית של פורטוגל נחשפת באמצעות נתונים המסופקים על ידי הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD), ומציעים מבט ברור על המעמדות הכלכליים השונים במדינה.


על פי ה- OECD, שצוטט על ידי Executive Digest, מי שמרוויח בין 75% ל -200% מההכנסה החציונית במדינה שייך למעמד הבינוני. בפורטוגל, שם ההכנסה החודשית החציונית היא 918 אירו, או 11,014 אירו בשנה (נתוני 2022), להיות במעמד הבינוני פירושו להרוויח בין 688 אירו ל -1,836 אירו

נטו לחודש.

ההתפלגות מגלה כי 60.1% מהאוכלוסייה הפורטוגזית מסווגת כמעמד בינוני, ואילו ל -16.8% יש הכנסות נמוכות (בין 50% ל 75% מהחציון). אחוז העניים מגיע ל -12.4%, ומשאיר 10.6% בקטגוריית ההכנסה הגבוהה.

מספרים אלה מצביעים על כך שכדי להצטרף למעמד הבינוני בפורטוגל, מספיק להרוויח 688 אירו נטו לחודש. מי שמרוויח יותר מ- 1,836 אירו לחודש נחשב לחלק מהמעמד הגבוה, למרות שסכום זה נמוך משכר המינימום בחלק ממדינות אירופה

.

מצד שני, כל מי שמרוויח פחות מ- 688 אירו לחודש מסווג במעמד הנמוך בפורטוגל. קטגוריות אלה משקפות את המציאות הכלכלית של המדינה אך גם מעוררות שאלות לגבי כוח קנייה ופערים ביחס למדינות אחרות באיחוד האירופי

.

הניתוח ההשוואתי מגלה כי למעמד הבינוני הפורטוגלי יש פחות כוח קנייה בהשוואה למקביליהם באיחוד האירופי. הכנסה שנתית של 15,500 אירו מציבה מישהו במעמד הבינוני-עליון בפורטוגל, בעוד שבמדינות כמו ספרד או איטליה, זה שווה

ערך למעמד הבינוני הנמוך.

פורטוגל בולטת בכך שיש לה אחוז נמוך יחסית של משפחות המזדהות כשייכות למעמד הבינוני, כאשר רק 32% מאשרים כי הן שייכות. לשם השוואה, בהולנד 82% מהאוכלוסייה רואים עצמם חלק מהשכבה האמצעית.