פורטוגזית בין הפרו-איחוד האירופי ביותר

המחקר, שנערך עבור קרן פרנסיסקו מנואל דוס סנטוס בתחילת 2024 באמצעות 1,107 ראיונות עם תושבי פורטוגל היבשתית בני 18 ומעלה, פורסם לציון יום אירופה.

אחוז המשיבים שאומרים כי פורטוגל נהנתה מהצטרפות למרחב הקהילתי הגיע ל"מקסימום היסטורי ", עם תשובות מעל 90% לשאלה שנשאלה ביורוברומטרים מאז 1986, בעוד שהתמיכה ביורו, שנחקרה מאז 2009, מאושרת על ידי יותר מ -70%.

לגבי תדמיתם של המוסדות האירופיים, נזכר מסלול ההערכה כלפי מטה בין 2000 לשנות המשבר הכלכלי, כאשר כיום קיימת דימוי חיובי (52.3%) של הפרלמנט האירופי (EP), הנציבות האירופית (EC) והבנק המרכזי האירופי.

פורטוגל (עם ממוצע של 56.3% בין השנים 2000-2023) מראה גם אמון במוסדות מעל הממוצע האירופי (50.7%), מה שמשקף, על פי המחקר, את מעמדה של המדינה בין המדינות הפרו-אירופיות ביותר.

אמון

"האמון במוסדות פוליטיים אירופיים גדול בהרבה מהאמון במוסדות לאומיים, כמו הפרלמנט או הממשלה", נכתב במחקר, שמראה כי בערך אחד מכל שלושה משיבים טוענים שהם סומכים ברמה הלאומית לעומת כשניים מכל שלושה שמביעים אמון ב- EP וב- EC.

נשים ונשאלים בני 55 ומעלה ובעלי השכלה גבוהה נוטים להעריך טוב יותר את תדמיתם של המוסדות האירופיים ולסמוך עליהם יותר.

עם זאת, ביחס לפעולתם של מוסדות מול אתגרים, התגובה שלילית יותר, כאשר חוסר שביעות רצון גדול יותר מוכיח ביחס להפחתת העוני והאי-שוויון, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, "נושאים שפחות משליש ביחס אליהם אומרים שהם מרוצים" מהתגובה הקהילתית.

חוסר שביעות הרצון הגדול ביותר נרשם בקרב אנשים צעירים יותר, משיבים עם פחות השכלה ואלה שנמצאים מימין מבחינה אידיאולוגית.

המשיבים הגנו על קבלת החלטות אירופאיות גדולות יותר בנוגע לסכסוך בין ישראלים לפלסטינים, הגירה ממדינות שלישיות, שינויי אקלים ומלחמת אוקראינה, כאשר העדפה להחלטות לאומיות הן נושאים כמו עוני ואי שוויון.

הצטרפות נוספות ל -27 נתמכות על ידי 44.5% מהנשאלים ומתנגדות על ידי 38.8%, כאשר אוקראינה (58%) אוספת את המספר הגדול ביותר של העדפות.

כשנשאלו על ההשפעה על החלטות האיחוד האירופי מבחינת מדינות, 74.5% מצביעים על גרמניה, ואחריה צרפת (13.3%) ובלגיה (2.3%).