נשיא איגוד הנהנים מתוכנית ההשקיה של סוטבנטו דו אלגרבה (ABPRSA), מקאריו קוררייה, הסביר ללוסה כי למבנה, על נהר אלפורטל, העולה בברנקו דו ולהו (לולה) וזורם לטאווירה, במחוז פארו, יהיו מטרות מרובות: "חקלאות, צריכה עירונית ומאבק בשיטפונות".

בהצהרה מסרה העמותה כי חתמה "לפני מספר שבועות" עם הסו כנות הסביבתית הפורטוגזית על פרוטוקול, בתמיכת הקרן לאיכות הסביבה, "לקחת מחדש את פתרון בקרת השיטפונות", אך גם לשלב, "בהקשר הנוכחי של מחסור מים, שימוש במים לחיזוק מערכת Odeleite-Beliche, להשקיה ואספקה ציבורית".

"העבודה לא רק מגינה על העיר טאווירה מפני שיטפונות, ומבטיחה את הזרימה האקולוגית מסואלהיירה דו פריירו לס' דומינגוס (מי גאות ושפל), אלא גם מאפשרת שימוש במים לצריכה אנושית ו"חיזוק מסוים של מערכת ההשקיה, ללא גידול בשטחים, אלא לייצב עתודות בתקופות בצורת", אומר המבנה האסוציאטיבי.

מקאריו קוררייה הסביר כי "הסכר קרוב למאגר סנטו אסטבאו [קהילה בעיריית טאווירה], שהוא המאגר המרכזי המשמש לא גואס דו אלגרבה" ומשמש "למאכל אדם", אך "הוא משמש גם לעמותת ההשקיה".

"המים המשמשים מנהר זה ימנעו ממנו להגיע לטאווירה ולגרום להרס בעיר. ועל ידי הצבתו שם, הוא ישמש, בהתאם לצורך, לצריכה עירונית או לחקלאות ", הוסיף נשיא ABPRSA, שצופה "אחסון של כ -10 מטרים מעוקבים בשנה ממוצעת בתרחיש של הפחתת משקעים

".

העמותה הדגישה כי "עם התחרות שהושקה כעת", ההערכה היא כי "פרויקט ומחקר ההשפעה הסביבתית יעודכן במהלך המחצית השנייה של 2025", ולאחר מכן, "בהתאם לתנאים שנחקרו", יבוצע פרויקט הביצוע.

בפתק נזכר ABPRSA כי "בשנות השלושים החלה העבודה על מה שיהיה הסכר הראשון באלגרבה לאחר התקופה הרומית", ליד "אפיק נהר אלפורטל, שבעה קילומטרים מטאווירה", אך "הקשיים בקופרדאם והמשבר הכלכלי שנוצר על ידי מלחמת האזרחים בספרד קטעו את העבודה".

"בתחילת המאה הנוכחית, בגלל השיטפונות של 1989 ו -2000, לשכת טאווירה ו- INAG (מכון המים) קידמו מחקר ראשוני על הסכר וההשפעה הסביבתית שפורסם בשנת 2009", הדגיש העמותה.

העמותה נזכרה כי "ההרס" שנגרם על ידי שיטפונות, בשנים 1969 ו -1989, במרכז העיר טאווירה, גרם נזק לגשר הרומי וראה כצפוי כי "עליית מפלס הים בהקשר של שינויי אקלים מתמשכים" עשויה להקל על "התנאים המחמירים את הסיכון" להצפות.

לכן, ביוני האחרון, החלטת מועצת השרים להשפעות הבצורת "התייחסה לעבודה זו" ביעדים ה"מרובים "של "אחסון מים, יצירת זרימה אקולוגית והגנה על העיר", מטרה שיחד עם הפיתוח ההידרו-חקלאי הובילה את העמותה לאשר את ההצעה.