אנטוניו לראנג'ו, שדיבר בכנס שהוקדש לקיימות בספורט במטה הו ועד האולימפי הספר די במדריד, חשף כי כאשר החלה מועמדותה זו התרחיש היה אליפות עם 80 משחקים ו -14 אצטדיונים, אך בינתיים חלה "עלייה אכזרית".

מתוך 104 המשחקים המתוכננים למונדיאל 2030, שלושה יחגגו מאה שנה לאליפות העולם בכדורגל ויתקיימו בארגנטינה, אורוגוואי ופרגוואי, ואינם מכוסים על ידי הבקשה לארגון האירוע שהוצגה על ידי הפדרציות של פורטוגל, ספרד ומרוקו.

לדברי אנטוניו לראנג'ו, המועמדות כבר ביצעה "ביקורים טכניים" בשלושה אצטדיונים בפורטוגל ו -15 בספרד וכעת תעשה את אותה העבודה במרוקו.

מטרת הביקורים הללו היא להפיק דוח אבחוני, עם הדרישות של פיפ"א (הפדרציה הבינלאומית לכדורגל) שהאצטדיונים עומדים בהן ועבודות השיפוץ או ההתאמה הנדרשות, וכך, במקביל, להגיע גם לתקציב, אמר אנטוניו לראנג'ו.

כפי שהסביר, האצטדיונים המדוברים חולקו לארבע קבוצות, כאשר הראשונה היא אלה שמוכנים ומוכנים לארח מיד משחק אליפות עולם.

שלושת האצטדיונים הפורטוגזיים הנחשבים נמצאים כולם במצב זה, אמר אנטוניו לראנג'ו.

אצטדיון דה לוז, בליסבון, הוא מקום הספורט הפורטוגלי הגדול ביותר, עם קיבולת של כ -65 אלף צופים, אסטדיו דו דרגאו, בפורטו, ואסטאדיו חוסה אלוואלדה, גם הוא בבירה, שניהם עם כ -50 אלף מושבים, הם המקומות הלאומיים היחידים העומדים בדרישות פיפ"א לארח משחקי מונדיאל.

"בפורטוגל, למרבה המזל, נעבוד עם קבוצה של אצטדיונים בקבוצה 1, עם יכולת לאליפות, ולא נבנה אף אחד נוסף לאלה שכבר יש לנו", אמר רכז המועמדות היום.

בספרד ובמרוקו יש גם "כמה אצטדיונים" בקבוצה הראשונה הזו.

המקרים הנותרים הם אצטדיונים הזקוקים ל"שיפוצים קלים ", כמו הגדלת מושבים ביציעים או "התאמות" אחרות שישולבו במועמדות (קבוצה 2); אצטדיונים הנמצאים כעת בשיפוץ או בנייה (קבוצה 3); אצטדיונים הזקוקים לשיפוצים עמוקים יותר עד, "במקרה מסוים", הם נבנים בסופו של דבר (קבוצה 4).

אנטוניו לראנג'ו אמר כי לא יספק פרטים נוספים על האצטדיונים בשל היעדר ביקורים והכנת דוח האבחון.

בהתערבותו בכנס זה הבטיח אנטוניו לראנג'ו כי קיימת מחויבות לבצע השקעות "היכן שהן מוצדקות" ובתשתיות שאנשים יכולים להשתמש בהן בעתיד.

"אנחנו לא רוצים לבנות למען הבנייה, אנחנו לא רוצים שהאצטדיונים יהיו ריקים וללא קהל אחרי האליפות", אמר והמשיך ואמר כי "ההתמקדות באצטדיונים" אינה היחידה "או אפילו החשובה ביותר".

אנטוניו לראנג'ו נתן כדוגמה את עלויות האצטדיון, שבנייתו יכולה להגיע לעשרות או מאות מיליוני יורו, ושל מרכז אימונים, שניתן להשיג בשני מיליון יורו.

במקרה הראשון, הציפייה היא לארח משחק כל שבועיים, בעוד שמרכז אימונים יכול לקבל "ילדים וצעירים העוסקים בספורט משמונה בבוקר עד תשע או עשר בלילה".

"יש צורך להיות רציונליים במה שאנחנו עושים, להשקיע במדיניות ספורט בר-קיימא. אנשים הם המרכז, המוקד של מה שאנחנו רוצים במועמדות שלנו ", הוא

חיזק.

אנטוניו לראנג'ו הוסיף כי למועמדות יש חששות סביבתיים וקיימות, כמו גם חברתיים, עם דאגות ויעדים הכוללים גיוון או רב תרבותיות.

כפי שהסביר, נוצרה שותפות עם הוועד האולימפי והייעוץ דלויט לפיתוח המועמדות בתחום הסביבתי, כך שהמונדיאל יהיה "בר קיימא ביעילות".

אנטוניו לראנג'ו הסביר כי המשחקים האולימפיים, אירוע הספורט הגדול בעולם, הם ברי קיימא ולהוועד האולימפי יש ניסיון זה, שניתן להשתמש בו כעת למונדיאל 2030, אשר בתורו יהיה אירוע הספורט עם ההתפשטות הטריטוריאלית הגדולה ביותר, המשתרע על פני כמה יבשות ומדינות.