במקור החלטה זו של מרכז הבוררות המנהלית (CAAD), הוא המקרה של זוג שוודי ששינה את מקום מגוריהם לפורטוגל בשנת 2011, כאשר שניהם רשומים במשטר המס של תושב שאינו רגיל (NHR) לתקופה של 10 שנים (מינואר 2011 עד דצמבר 2020) שבשנת 2021 מצאו כי הם כבר לא יכולים ליהנות מהמשטר ולא יכלו לחדש אותו.

בעקבות חוסר האפשרות לחידוש - בשנת 2012 שינוי בחוק קבע כי המשטר ניתן לתקופה של 10 שנים - לא ניתן עוד להגיש את הצהרת מס הכנסה הנוגעת להכנסותם משנת 2021 תחת משטר ה- NHR, מה שהביא לתשלום מסים בתשלום של 186,116.84 אירו.

לאחר שראתה את רשות המסים והמכס (AT) דחתה את תלונתם המתמודדת עם ההערכה - כאשר רשויות המס ביססו את תגובתם על העובדה שלאור החוק בתוקף אין עוד מקום לחידוש תקופת ה- NHR - בני הזוג פנו ל- CAAD בטענה כי בשל מעמד NHR שנרכש בשנת 2011, יש להם זכות ליהנות מתקופת תוקף של 10 שנים מתחדשות רצופות, שהארכה מעבר ל- שנת 2020.

בהצגתם ל- CAAD ביקשו בני הזוג החזר של המס ששולם וריבית פיצוי, לאחר שציינו כשווי המקרה את הסכום של 130,004.85 אירו - התואם את שווי ההסדר שהם התכוונו להימנע.

עם זאת, החלטת CAAD, המתוארכת לנובמבר 2023, הייתה כי ה- AT "ביצע פרשנות נכונה לחוק ולא ביצע כל אי-חוקיות בביצוע ההסדר השנוי במחלוקת ובדחיית התלונה שהוגשה נגדו".

על פי ה- NHR, עובדים ברשימת מקצועות הנחשבים בעלי ערך מוסף גבוה משלמים שיעור מס הכנסה של 20%. הפנסיונרים היו פטורים בתחילה ממס הכנסה בפורטוגל, אך החוק שונה וכעת הם כפופים למס של 10%

.