"קיבלנו מכתב מהמשקיע שמושך את הכוונה לבצע את ההשקעה", אמר פדרו פולגאדו בהצהרות לסוכנות הידיעות לוסה.

לדברי ראש העיר, הפרויקט הוגש למועצת העיר בתחילת השנה ו"מוכן ליישום", תוך עמידה בתנאים לקבלת רישיון.

עיריית מחוז ליסבון מנתחת עם עורכי הדין שלה את ההשלכות של החלטת היזם ושוב יצרה קשר עם "משקיעים פוטנציאליים שהפגינו עניין" בפרויקט.

בפברואר 2020, מפעל הטקסטיל לשעבר של Chemina, שננטש במשך 24 שנים, נמכר במכירה פומבית ציבורית על ידי עירייה זו תמורת 1.1 מיליון יורו לחברת סאנשיין לייף - Investimento Imobiliário Unipessoal Lda, בבעלות מפתח אסייתי, שהיה המציע היחיד.

בהודעה לעיתונות, שפורסמה כעת, מתח חבר מועצת ה- PSD נונו מיגל הנריקס ביקורת על עמדת הרוב הסוציאליסטי לאורך כל התהליך הזה. הוא גם הזהיר כי מכיוון שהבניין נמצא במצבו הנוכחי, הוא מהווה "סכנה ציבורית" בהתחשב ב"עשורים של ריקבון" שאליהם הוא נתון, ויכול להיות "מיקום מיוחס לדיור או שירותים" המסוגל "להחיות את האזור העירוני הסובל מקיפאון

".

ראש העיר הבהיר כי "הבניין יציב", אך כמו בעבר, הוא שומר על "חששות מהסיכון" שהוא מהווה בשל היותו פנוי במשך 24 שנים "עד שישוחזר במלואו".

פדרו פולגאדו אמר כי הוא רוצה לשפץ את הבניין מכיוון שבמצבו הנוכחי הוא "מפחית את מרכז העיר", ומכיוון שתוכננו עבודות שיפוץ במרחב הציבורי שמסביב.

כפי שהוגדר במכירה הפומבית, היזם נדרש להפוך את המפעל הישן ליחידת מלון לטיפולי ספא.

הרשות המקומית דגלה בהקמת יחידת מלון במפעל הישן כדי לטפל במחסור במתקני תיירות בעירייה ולהגברת הכלכלה המקומית.

הפרויקט כלל בית דירות הכולל 50 עד 80 חדרים, ספא, אודיטוריום שיועבר לעירייה למשך 20 שעות בחודש, ותחזוקת העיצוב האדריכלי של חזית הבניין ההיסטורי.

ליזם הייתה תקופה של שלוש וחצי שנים [מהמכירה הפומבית] להתחיל את העבודות, ולאחר מכן יוחלו קנסות של 50 אלף יורו בשנה, הסבירה הרשות המקומית באותה עת.

אם הפרויקט לא יתקדם תוך חמש שנים, רשאי העירייה לבקש את החזרת הבניין.

בספטמבר 2020, בשל השפעות מגיפת קוביד -19, אישרה האסיפה העירונית הארכה של שישה חודשים של המועד האחרון.

מפעל חמינה נפתח בשנת 1890 והעסיק מאתיים עובדים לאורך השנים.

הוא נסגר בסביבות 1994, בעקבות תהליך פשיטת רגל סוער, והבניין נרכש על ידי העירייה, שהתכוונתה בו כמרכז תרבות, בית ספר ומלון, אך אף אחד מהפרויקטים לא יצא לפועל. בשנת 2000, זה היה יעד לשריפה, שהותירה אותו במצב של הרס.

הבניין, שהוא חלק מהמרקם העירוני של העיירה, מורכב משלוש קומות, יש נספח נוסף בו נמצאו הדוד הישן ומנוע הקיטור, ויש לו חזית המגיעה לגובה 16 מטר ורוחבה 110 מטר.