לדברי החוקר במכון להיסטוריה, שטחים וקהילות, באוניברסיטת נובה דה ליסבון, שצלל וחוקר ממצאים מתחת למים מזה 25 שנה, מאגר הנתונים שיצר זיהה 8,620 ספינות טרופות בשטח ימי זה.

"יש לי כ -7,500 ספינות לחוף היבשת, כ -1,000 לאיים האזוריים ו -120 ספינות לחופי מדיירה", אמר והסביר כי מדובר בספינות משנת 1500, כאשר התחיל להתקיים תיעוד.

זיהוי זה הוא הצעד הראשון, נקודת התחלה ללכת אחרי הספינה.

והוא אמר שכשהיה באיים האזוריים, הוא מצא התייחסות, בהערת שוליים, לאובדן ספינת דגל משנת 1615 - נוסה סנורה דה לוז, בפאיאל.

"רציתי למצוא את הספינה הזאת. לקח לי ארבע שנים לחקור ארכיונים שונים ואחרי ארבע השנים האלה צללתי ובצלילה הראשונה מצאתי את אתר ההריסות", אמר.

"כאשר חברות ציד אוצרות באו לדפוק על דלת הממשלה האזורית של האיים האזוריים, הדרמה הגדולה ביותר שלנו הייתה שלא ידענו כמה ספינות והיכן הן נמצאות. ידענו, חשדנו, אבל הידע שלנו היה אפס", אמר.

המצב שונה כיום ודווקא ממאגר מידע זה קובע אלכסנדר מונטיירו כי ישנן כ -250 ספינות עם אוצרות שאבדו במים הטריטוריאליים של האיים האזוריים, מדיירה וחוף היבשת הפורטוגזית ונשארים שם.

כשנשאל אם ממשלת פורטוגל מודעת למידע זה, אמר החוקר כי הוא פורסם, אך איש לא עשה דבר.

לגבי הסיכון שהאוצרות הללו יהיו נתונים לחסדיהם של ציידי אוצרות, אלכסנדר מונטיירו אמר כי "זה קשה, כי הכל יהיה מתחת לחול".

"אם הייתי מבלה חודש בעבודה על הפרויקט, הייתי מוצא את הספינה", הבטיח.

והוא קונן: "אנחנו יודעים שיש 250 ספינות עם אוצרות ואנחנו יודעים שבמוקדם או במאוחר יימצא פרויקט נמל, משהו כזה. אין תוכנית מגירה שתגן על ממצא כזה".