הנתונים, המופיעים בדוח המעקב והמעקב אחר שחפת בפורטוגל על ידי הדירקטוריון הכללי לבריאות (DGS), שפורסם ביום השחפת העולמי, מצביעים על כך שמתוך 1,584 מקרי השחפת המדווחים, 1,461 היו מקרים חדשים ו -123 היו טיפולים חוזרים.

על פי המסמך, אוכלוסיית המהגרים נותרה אוכלוסייה במצב של פגיעות גדולה יותר, עם שיעור התראות גבוה פי 3.6 מהממוצע הארצי (54.3 מקרים לכל 100,000 מהגרים בשנת 2023), עם עלייה בשיעור המקרים, לעומת 2022 (35.8% בשנת 2023 ו -30% בשנת 2022).

אזור ליסבון ועמק טגוס ואזור הצפון נותרו שני האזורים עם השכיחות הגבוהה ביותר, עם 18.2 ו -16 מקרים לכל 100,000 תושבים, בהתאמה, מדגיש את הדו"ח, שיוצג היום, בפורטו, בפגישה שקידם ה- DGS "שחפת בפורטוגל: אפידמיולוגיה ואסטרטגיות".

"היו 76 מקרי מוות, התואם שיעור תמותה של 4.8% בכל המקרים המדווחים, ומקרי המוות קשורים למחלות נלוות אחרות וגם לקבוצת גיל מעל גיל 75", אמרה מנהלת התוכנית הלאומית לשחפת (PNT) של ה- DGS, איזבל קרוואלו, ללוסה.

הוא ציין כי מדובר במחלה שממשיכה לשלוט בקרב גברים, המקבילה ל -68.3% מהמקרים המדווחים, והוסיף כי 2.8% מהמקרים המדווחים התרחשו אצל ילדים ומתבגרים מתחת לגיל 15.

"שחפת ממשיכה להיות מחלה שמתמקדת יותר באוכלוסיות במצבים של פגיעות רבה יותר, בין אם באוכלוסיית המהגרים, ובין אם גם בקשר שלה עם גורמים חברתיים אחרים, כמו התמכרויות, או זיהומים אחרים, כמו זיהום ב- HIV או מחלות כרוניות אחרות, כגון סוכרת מבוקרת בצורה גרועה או אפילו מחלות אונקולוגיות", הדגיש.

איזבל קרוואלו ציינה כי הצורה השכיחה ביותר של המחלה ממשיכה להיות ריאתית (70.8% בשנת 2023), עם רמה גבוהה יותר של מדבקות, והדגישה כי 51.4% ממקרי הריאה הללו היו מדבקים.

בקבוצה זו, העיכוב עד לאבחון הראה, בשנת 2023, חציון של 78 יום, המייצג עלייה משמעותית בהשוואה לשנת 2022 (53 ימים), אם כי נמוך מהחציון הלאומי (81 יום), לעומת 60 יום בשנת 2010.

הבמאי טען כי "חשוב ביותר שבצורות ריאתיות הטיפול יתחיל מוקדם כדי לשלוט בדבקות זו ולהביא תועלת למטופל".

"אנו מודעים לחלוטין לכך שאנשי מקצוע בתחום הבריאות מסוגלים, אך הם צריכים לחשוב על שחפת מוקדם יותר (...) לכלול שחפת ברשימת השערות האבחון שלהם, במיוחד כאשר יש תסמינים נשימתיים, במיוחד מכיוון שהצורה השכיחה ביותר של שחפת ממשיכה להיות הצורה הריאתית, שהיא גם בהכרח זו הקשורה ביותר להעברת המחלה בקהילה", הדגיש.

בשנת 2023 העיכוב המיוחס למטופל (מתחילת הסימפטומים ועד למגע הראשון עם שירותי הבריאות) נותר יציב בסביבות 43 יום, ואילו העיכוב המיוחס לשירותי הבריאות היה 13 יום.

הרופא הסביר כי הימים שהוקצו למטופל קשורים לגורמים אחרים, "כלומר אי ידיעה כיצד לגשת לבריאות שחפת, או לא להעריך תסמינים, או אי יכולת לגשת לטיפול בשחפת".

לכן הוא טען כי חיוני לעבוד עם כל השותפים המקומיים עם האוכלוסיות הפגיעות ביותר, לעזור להם לזהות את הסימפטומים וללכת לשירותים מיוחדים.

שיעור ההודעות על שחפת נותר על 14.9 מקרים לכל 100,000 תושבים בשנת 2023, זהה לשנת 2022, יציב מאז שנות מגיפת קוביד -19.

"מה שרצינו היה להמשיך לראות ירידה בשיעור, אבל זה לא הושג השנה, מה שאומר שאנחנו באמת צריכים להתאים את האסטרטגיות שלנו", אמרה איזבל קרוואלו.

"אם אנו יודעים ששחפת קשורה יותר לגורמי סיכון חברתיים מסוימים או למחלות כרוניות, אנו יכולים וצריכים למקד את האסטרטגיות שלנו בקבוצות אלה כדי להיות רווחיות יותר, כלומר לזהות בתוך קבוצות אלה מי נגוע, להציע טיפול מונע כדי להפחית את 'הבום' של מקרים חדשים עתידיים של מחלות ", טען.