אין שום שמחה בהצהרה הזו. התחושה ברורה שעבור רבים, ארצות הברית האהובה שלנו כבר לא מרגישה שהיא "שלנו" או "אהובה"
.זהו מצב עצוב - כזה שבו הקוראים כתבו לי כדי לרחם על הלם מדבקות, תרבות הנשק וסביבה לא מכבדת בארה"ב רבים השוו את חייהם החדשים בפורטוגל לחיים הישנים שלהם בארה"ב (כפי שעשיתי ביצירה שלי בדיוק חז רתי מארה"ב!) אחרים, המתגוררים בארה"ב, זכרו את הזמן שבילו בפורטוגל בחופשות ובביקורים - וביקשו לחזור
.הסת@@קרנתי מהתובנות של הקוראים שקשרו אלי בנושא זה - ויש לי הרגשה שגם אתם עשויים. אז אני משתף מבחר מהתגובות הרבות שקיבלתי, עם עריכות קלות לשם הבהרה
.רגשות מכל הלב: חיים שלווים ונינוחים
בואו נתחיל עם שירלה ובעלה שחזרו זה עתה מפורטוגל לאחר שביקרו ב"ביתם" הישן בבולטימור ונסעו לפילדלפיה לראות משפחה. שירלה אומרת, "לומר שזה היה הלם אחרי שרק גרנו בביתנו החדש בליסבון במשך שנה אחת יהיה לשון המעטה! מלבד הלם המדבקה על אוכל/שתייה, שמנו לב גם כמה אנחנו לחוצים ומודאגים מהבטיחות שלנו כשהיינו שם. לא הבנו את ההיקף של תרבות המדבקות בארה "ב בגלל שהיינו כל כך רגילים לראות אותה כל חיינו, אבל הדבר שהבאת לעינינו הוא היעדר התרבות הזו כאן בפורטוגל
.מרי קיי לא פיצלה שערות - והגיעה ישר לליבת העניין: "תודה שהבאת במילים משהו שנאבקתי איתו. אני מקונטיקט אבל גר באירלנד. אני חוזר לארה"ב השבוע לכמה חודשים וחלקים ממני חוששים מזה. אני מתכונן לטענות הנועזות והאגרסיביות המובהקות שאנשים מרגישים מחויבים לומר בקול רם, כאשר הם רואים את הדברים כשחור או לבן
; אין סובלנות לאפור.מריה מתגוררת כיום במיאמי ומחפשת לעבור לפורטוגל. היא אומרת בתוקף, "אני מודאגת מאוד מהאקלים הפוליטי של ארה"ב ועתיד הדמוקרטיה שלה. למען האמת, מעולם לא ידעתי שיש כל כך הרבה אנשים בורים בארה"ב שמוכנים לסכן את חירותם למען פושע אגומני אחד. אני אשאיר את זה
בזה.רג'ינה, המתגוררת בקרוויירו, פורטוגל, אומרת, "שכחת להזכיר את ההבדל במחירים של כמעט הכל! אנחנו בארה"ב כרגע: לחם, חמאה, חלב, ביצים - כל כך יקרים! משחת שיניים כמעט 5 דולר! ואז יש את המסעדות
ג'ון, כיום באיידהו, אומר שהוא יגיש בקשה ל-D7 בפורטוגל בהמשך השנה. הוא מציין כי לאיידהו ולפלורידה יש מוניטין דומה ביחס לאקדחים, "חופש" וכדומה. אני מוצא את זה מאוד מעודד שמצאת מקלט בפורטוגל וזה נותן לי ביטחון שעשיתי את הבחירה הנכונה.
אדוארד מתגורר בצפון קרוליינה. באוגוסט האחרון הוא יצא לטיול בן 10 ימים של אב-בת-נכדות לליסבון, אחר כך לפורטו, ואז ללאגוס. "נדהמנו מההבדל בקצב (קל עושה את זה), עלות ואיכות האוכל, ופשוט הקלות שבה חיי היומיום יכולים להיות! כולנו זוכרים את החופשה ההיא ובכל פעם שאנחנו דנים בחופשה אחרת, זה תמיד חוזר ל"בואו נחזור לפורטוגל! â. כולנו נסענו די טוב, אבל פורטוגל הייתה כל כך מיוחדת עבורנו! זה כנראה אחד המקומות הבודדים שהייתי שוקל לעבור אליהם לצמיתות. שמח שעשית את זה!
âדארצ'י, המתגוררת בפורטו, אומרת שהיא נמצאת בפורטוגל כבר 4 שנים - אבל כרגע הם מבקרים בארה"ב. היא מקוננת, "כאן בארצות הברית אנחנו מרגישים לחוצים כל הזמן. אמנם נחמד לראות משפחה, אבל לא נחזור לארה "ב בקרוב! אנחנו אוהבים את פורטוגל בגלל השלום וללא מתח.
אל, שגם היא בפורטו, אומרת, "אני תושב חוקי בפורטוגל מאז 2019. לעולם לא אחזור לארה"ב אלא אם כן היא מבקרת. אמריקה הפכה למקום חולני - מבחינה מוסרית, פוליטית, ובמיוחד ריבוי אלה שמנצלים את חסרי השכלה על ידי עידוד תרבות הנשק. כאן בפורטוגל, זה נחמד להסתובב בחנות מכולת ולא להחזיק את הראש בסיבוב האקדח הבא. פורטוגל = אנשים יפים, מדינה, אוכל, תרבות וסבירות.
ג'ולי אומרת שהיא בריטית וחיה בצפון פורטוגל בשבע השנים האחרונות. אחיה גר בקליפורניה והם בדיוק חזרו מחודש לביקורו. היא מציינת, "ארה"ב הייתה יקרה להפליא, כמו שאתה אומר, לאכילה בחוץ ולשתות כוס יין נחמדה. עצירות ארבע הכיוונים תמיד גורמות לי לאי נוחות, וכמוך, אני מעדיף כיכרות. פורטוגל היא מדינה כל כך יפה והאנשים נפלאים - והם אדיבים במיוחד כשאנחנו עדיין ממשיכים להיאבק עם השפה!
âהאם הם צריכים לדבר פורטוגזית? מחפש את המשוב שלך
שאלה זו ממשיכה לעלות מאלה ששוקלים לעבור לפורטוגל. אני רוצה לשמוע מהגרים אחרים לפורטוגל בעניין זה. לכן, אם אתה גר בפורטוגל כדובר אנגלית, אני מזמין אותך לשלוח לי דוא"ל (AlgarveBecca@gmail.com) עם מחשבותיך ואשתף אוסף.
זכור, זה לא קשור להאשים מישהו ללמוד פורטוגזית כי זה הדבר הנכון או הדבר המתחשב לעשות. השאלה היא פשוט כמה קל או קשה להסתדר במדינה הזו (באזור שבו אתה גר) בלי לדעת את שפת האם?
אני מצפה לשמוע מכם מהגרים ותיקים! ותודה לאלו מכם ששיתפו את מחשבותיכם על היצירה הזו.
Becca Williams lives in Lagos, a seaside town on Portugal’s southern coast. Contact her at AlgarveBecca@gmail.com.