האם ויסות סלולרי הוא עתיד הרפואה?

הסביבה שבה התאים שלנו קיימים, בכל היבט של חיינו, במהלך 70 השנים האחרונות בערך השתנתה במהירות - מערכת המזון השתנתה משלמה לתעשייתית, וחשפה אותנו לפלסטיק משבש אסטרוגן. בריאות הקרקע שלנו הידרדרה בהתמדה עקב שימוש יתר בחומרי הדברה, כלומר במזון שלנו יש פחות מינרלים. במרכיבים יש חומרים משמרים לשיפור חיי המדף, צבעים, מספרי E, ותוספת סוכר ומלח כדי להשאיר אותנו מכורים. אנו מבשלים עם שמני זרעים מעופשים המוסיפים לדלקת, והאוויר והמים שלנו מזוהמים בכימיקלים מזיקים ומתכות כבדות

השינה שלנו הפכה מקוטעת, כאשר זיהום אור משבש את הקצב הצירקדי שלנו. בנוסף, דפוסי התנועה שלנו השתנו באופן דרמטי - אנו יושבים במשך 80 אחוז מהיום המתעורר. אנו נחשפים באופן קבוע למעוררי לחץ כרוני בדרגה נמוכה בזמן שאנחנו יושבים בתורים ארוכים של תנועה הפועלים כדי לעמוד בלוחות זמנים, כאשר אנו שואפים להתאים ארכיטיפים מושלמים בגוף המתוארים במדיה החברתית. בנוסף, יש לנו בקרת טמפרטורה בהישג ידינו. מכאן שאנחנו כבר לא חשופים לטמפרטורה המשתנה שמערכת הרגולציה הפנימית שלנו הייתה רגילה אליה - גופנו אינו מתפקד כפי שהיה פעם. כל הגורמים הללו החלו לאט לאט לגבות מחיר מזיק לבריאותנו, במיוחד על הבריאות התאית שלנו.

עם ההתעניינות המתעוררת ברפואה שורשית, שבה במקום להסוות את הסימפטומים עם גלולה אחת שמתאימה לכולם, רופאים אינטגרטיבים/אורח חיים/רפואה פונקציונלית משתמשים בשיטה מבוססת מערכות, שבה תזונה, שינה, אורח חיים ופעילות גופנית נלקחים בחשבון כחלק מתוכנית הבריאות האישית של המטופל. בגלל גישה חדשנית זו לבריאות, בריאות התא הפכה לאחרונה למוקד מרכזי ברפואה שורשית ובמחקר רפואי. בעוד שחוקרים ואנשי מקצוע בתחום הבריאות מנסים להבין את הסיבה השורשית למחלות, הם הכירו יותר ויותר כי תפקוד לקוי של תאים הוא הליבה של מחלות כרוניות רבות

ההתמקדות שלהם היא בעיקר בהבנת המיטוכונדריה - אברונים בצורת אליפסה בתוך התאים. כפי שאתה אולי זוכר משיעורי הביולוגיה שלך, המיטוכונדריה נקראות לעתים קרובות "תחנת הכוח" של התא. הסיבה לכך היא שהם מייצרים אדנוסין טריפוספט (ATP), מקור האנרגיה העיקרי לתפקודים תאיים. עם זאת, תפקידם משתרע הרבה מעבר לייצור אנרגיה. הם עוזרים לחילוף חומרים של פחמימות, שומנים וחלבונים ושולטים על האופן שבו הגוף מנצל ואוגר אנרגיה. במילים פשוטות, הם החלק הקסום של התא המפרק מזון וממיר אותו לאנרגיה שגופנו יכול לזהות ולהשתמש בה.

אברונים אלה הם מווסתים מכריעים של חילוף החומרים, איתות תאים, תגובה חיסונית, ויסות דלקת, איזון הורמונים ואפילו הזדקנות.

מתן תובנה מסוימת לגבי תפקידם יאפשר לך להעריך את חשיבותם.

תפקיד מפתח אחד הוא "אפופטוזיס", תהליך מוות התא המתוכנן המבטל תאים פגומים או לא תקינים. פונקציה זו חיונית למניעת הצטברות תאים פגומים, העלולים לתרום לסרטן, מחלות ניווניות ומצבים אוטואימוניים. כאשר מסלולי אפופטוזיס מיטוכונדריאליים מופרעים, תאים עלולים למות מהר מדי (מה שמוביל לניוון רקמות) או לשרוד זמן רב מדי (מה שמגדיל את הסיכון להיווצרות גידולים). ד"ר קייסי מינס, רופא בעל השכלה בסטנפורד, קובע: "אפופטוזיס נחשב כמנוהל על ידי הגנים בגרעין, ואז באמצע שנות ה -90 הם גילו שהמיטוכונדריה שולטת באפופטוזיס, המשמעות של זה הייתה עמוקה, קשורה במיוחד לחקר סרטן

המיטוכונדריה אחראיות גם ליצירת מיני חמצן תגובתיים (ROS) כתוצר לוואי של ייצור ATP. בעוד שכמויות קטנות של ROS חיוניות לאיתות תאים ולתפקוד חיסוני, ייצור ROS מוגזם מוביל ללחץ חמצוני, שכולנו שמענו עליו. לחץ חמצוני פוגע ב- DNA, חלבונים וקרומי התא. נזק חמצוני זה תורם מרכזי להזדקנות, מחלות לב וכלי דם והפרעות נוירודגנרטיביות כמו אלצהיימר ופרקינסון.

תפקוד לקוי של המיטוכונדריאלי נקשר גם למחלות דלקתיות כרוניות כמו דלקת מפרקים שגרונית, טרשת נפוצה ומחלות מעי דלקתיות. הגוף יכול לנהל טוב יותר דלקת ותגובות חיסוניות על ידי שמירה על בריאות המיטוכונדריה.

המיטוכונדריה משפיעה גם על ייצור מספר הורמונים, כולל קורטיזול (הורמון לחץ), אסטרוגן וטסטוסטרון. אצל נשים, תפקוד המיטוכונדריאלי הוא חיוני לבריאות השחלות, ומשפיע על הפוריות ועל גיל המעבר. ד"ר פליס גרש, גינקולוגית מיילדות מובילה ורופאה אינטגרטיבית, מסבירה באחד הפודקאסטים שלה כי שמירה על רמות הורמונים אופטימליות ככל שאנו מתבגרים חיונית לתמיכה בתפקוד המיטוכונדריאלי.

למיטוכונדריה יש השפעה ישירה על ההזדקנות. עם הזמן, ה- DNA המיטוכונדריאלי צובר מוטציות עקב לחץ חמצוני, הפחתת ייצור האנרגיה והגברת תפקוד לקוי התאי.

מכיוון שהמיטוכונדריה ממלאות תפקיד מפתח בחילוף החומרים, תפקוד לקוי של המיטוכונדריה מוביל לרוב לבריאות מטבולית לקויה. תמיכה בתפקוד המיטוכונדריאלי באמצעות צום לסירוגין, פעילות גופנית, תזונה, ניהול מתח, חשיפה מכוונת לקור ובילוי בטבע יכולה לסייע בשיפור התפקוד המיטוכונדריאלי, ובכך לשפר את הבריאות המטבולית הכללית ועלולה להגדיל את תוחלת החיים.

הדיאטה הקטוגנית, המאופיינת בצריכת שומן גבוהה ופחמימות נמוכה, זכתה לתשומת לב ליתרונותיה הפוטנציאליים בתפקוד המיטוכונדריאלי. תזונה זו עשויה לשפר את היעילות והחוסן המיטוכונדריאלי על ידי העברת מקור האנרגיה העיקרי של הגוף מגלוקוז לגופי קטון. הוכח כי גופי קטון מגבירים את ייצור נוגדי החמצון, מפחיתים לחץ חמצוני ומקדמים צמיחה של מיטוכונדריה חדשה - תהליך המכונה ביוגנזה מיטוכונדריאלית. בנוסף, הדיאטה הקטוגנית עשויה לשפר את הרגישות לאינסולין, מה שמוביל לוויסות טוב יותר של גלוקוז ולהפחתת העומס המטבולי על המיטוכונדריה

ההתקדמות בכלי האבחון מאפשרת כעת להעריך את תפקוד המיטוכונדריאלי, ומאפשרת התערבויות מותאמות אישית. המחקר מתמקד בטיפולים המכוונים לביוגנזה המיטוכונדריאלית, משפרים את מנגנוני תיקון ה- DNA המיטוכונדריאלי ומפחיתים לחץ חמצוני. גישות אלה נועדו לשפר את ייצור האנרגיה ולהפחית את הסיכון למחלות כרוניות.

עדיפות לבריאות המיטוכונדריאלית באמצעות בחירות אורח חיים מושכלות ואסטרטגיות רפואיות מתפתחות טומנת בחובה פוטנציאל לשפר איכות חיים מתמשכת ולקדם הזדקנות בריאה.

Nirali is a qualified Shiatsu and Hair Mineral Analysis Practitioner. She specialises in coaching women through perimenopause and continues to train in and is passionate about functional medicine.

Nirali Shah-Jackson