"זהו מין חדש לחלוטין למדע והיה הראשון שנמצא וזוהה בכל חצי האי האיברי; כלומר, הוא מרחיב את טווח מה שהיה ידוע על בעלי חיים אלה בתקופה זו", אמר ז'ואאו פראטס, חוקר ומשתף פעולה במוזיאון לורינאה, אליו הו עבר המאובן.

מועצ ת מרינה גרנדה הודיעה כי "התגלה מין חדש של זוחלים ימיים מקבוצת האיכטיוזאור, או 'לטאות דגים', שאכלסו את האזור לפני יותר מ -190 מיליון שנה, בתקופת היורה התחתונה".

איכטיוזאור חדש זה, שנקרא 'Gadusaurus aqualigneus', התגלה על חוף אגואה דה מדירוס, "על ידי איזבל מוריס רולדאו ממרינה, מורה בבית הספר התיכון פרנסיסקו רודריגס לובו, בלייריה", אמר.

על פי בית העירייה, השם 'Gadusaurus aqualigneus' מתייחס ל"בקלה ('גאדוס'), בשל הדמיון המורפולוגי עם איכטיוזאורים, ולחוף אגואה דה מדירוס".

"בחירת השם נותנת כבוד לדגים המהווים סמל זהות של התרבות הפורטוגזית, המקשר בין מורשת פליאונטולוגית ומורשת בלתי מוחשית", הסביר.

העירייה הצהירה כי מדובר ב"חיה קטנה יחסית, המובחנת בחור אף גדול [פתח], גדול מזה שתועד במינים אחרים, ובשני חריצים סימטריים בעצמות שמסביב".

"הגולגולת מראה חוסר ביטוי מסוים, מה שמרמז שמדובר בחיה צעירה יותר שעצמותיה עדיין לא התמזגו היטב או שהעצמות נעו במהלך תהליך ההתאבנות", הסביר.

ז'ואאו פראטס, המחבר הראשון של מאמר מדעי שפורסם לפני שבוע בכתב העת Acta Palaeontologica Polonica, הצהיר כי לאחר גילויו של איזבל מוריס רולדאו, המחברת השנייה של המאמר, העביר הפרופסור את הדגימה למוזיאון לורינהה.

לאחר מכן נערכו עבודות הכנה וניקיון במעבדות המוזיאון, כמו גם תצפיות, כדי "לעזור לנסות לזהות את הדגימה", אמר הדוקטורט סטודנט מאוניברסיטת נובה דה ליסבון

.

"לאחר מכן ערכנו השוואות עם איכטיוזאורים קיימים אחרים וביצענו ניתוחים פילוגנטיים, שהוא הנוהל האופייני לניסיון לזהות במה אנו מתמודדים", הוסיף והסביר כי הכל כלול במאמר שפורסם כעת.

החיה "היא חלק מקבוצת זוחלים ימיים שהיו האיכטיוזאורים", לטאות הדגים, "קבוצת זוחלים שהסתגלו לסביבה ימית, ופיתחה צורת גוף הידרודינמית מאוד", המשיך ז'ואאו פראטס.

"זהו סוג האבולוציה הדומה למה שנצפה כיום בלווייתנים מודרניים. הם יהיו בעלי חיים עם גוף הידרודינמי מאוד, עם חוטם ארוך מאוד, זנבות וסנפירים הדומים לאלה של כריש או דולפין, והיו להם גם עיניים גדולות מאוד", הסביר.

ז'ואאו פראטס אמר כי באזור שבין מרינה גרנדה, במחוז לייריה, לורינהה (ליסבון) תמיד היה אוסף גדול של מאובנים.

"ממה שאנחנו יודעים, בתקופות פרהיסטוריות אלה, היה מזל שלאזור זה היו כמה מהמאפיינים הדרושים כדי להיות מקומות טובים לשימור מאובנים. וזו הסיבה שדי מקובל למצוא כמה דברים באזורים אלה, לפעמים שברים, פעמים אחרות דגימות שלמות, המאפשרים לנו לגלות תגליות כמו זו שבמאמר זה, "הוסיף החוקר.